גירושין
 
דיני משפחה

מאמרים אחרונים

   

מתי תובעים מזונות אישה

לעתים רצוי להתנהל בתביעות הקשורות לגירושין במשפחה באופן שקול, בניגוד למשיכה הטבעית לחרוץ את הגורל ולחיות כמשפחות נפרדות. זאת משום שמזונות אישה יכולים להיתבע בעיקר כאשר ברית הנישואין שקיימת בין בני הזוג עדיין תקפה. לאחר פירוק הנישואין והגירושין, לא יהיה ניתן לתבוע דמי מזונות רטרואקטיבית, אלא רק כלפי המשך הדרך והעתיד. זאת ועוד - ישנם תנאים נוספים לתביעת דמי מזונות אישה.

מתי אישה שעזבה את ביתה תוכל לדרוש מזונות?
על האישה להמשיך ולחיות תחת אותה קורת גג - במידה ותעזוב את הבית, עניין זה עלול להפוך לה לרועץ - אם כי כאן ישנו סייג: אם תוכל להוכיח כי עזבה משום הפגנת אלימות, לא ישללו מזונותיה. כמו - כן, בית הדין מוצא טעם בכל סיבה לגופה כפי שתנמק זאת האישה וכפי שייצג אותה עורך דין משפחה מטעמה להכניס לתוקף את דרישת המזונות. מאותו הצד של המטבע ניתן לומר כי בית המשפט מאפשר גם לאישה שבעלה עזב בעצמו את הבית לקבל את דמי המזונות מבעלה. patish

מדוע ישנו דגש על מזונות אישה?
למרות שנשים רבות הרימו את הכפפה וסללו לעצמן קריירה מבטיחה ונוצצת ששכרה הרב בצידה והן היו למעשה הצד המפרנס את המשפחה, הרי שנכון למצב הנתון בישראל כיום, עדיין כושר השתכרותה של אישה נמוך באופן יחסי שמזה של בעלה. על כן התביעה למזונות אישה תוכל לצאת לפועל רק אם כושר השתכרותה של אישה הוא נמוך מזה של בעלה, ולהוות שיקול בעניין.

מסורבת גט ועניין מזונות
בעל אשר אינו חותם על תביעת גירושין מאישתו, למעשה מונע ממנה להתחתן עם גבר אחר. הטרמינולוגיה המקצועית קוראת לאותה אישה שבמצבה "אישה עגונה", ולמצב שבו היא שרויה "מעוכבת מזונות" - ומפעיל לחץ על הבעל המסרב על מנת שיתן לאישתו גט.

לקבלת פרטים נוספים אודות תביעת גירושין , פנו אלינו לטל': 03-9653140 או צרו קשר בדף הצור קשר ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.

 

 

 

המאמרים הפופולריים של פורטל Lamishpaha

מזונות אזרחיים, קבלת מזונות אזרחיים

article thumbnailמזונות אזרחיים גם זוגות שמתגרשים לאחר שהתחתנו במערכת הנישואין האזרחיים בישראל חייבים לפעול על פי צו המציאות הישראלית. בני זוג שמחליטים להתחתן באמצעות הדרך האזרחית - תוך כריכת חוזה ושלא כדת וכדין משה וישראל - בדרך כלל...
להמשך המאמר

פרידה של ידועים בציבור, פרידת ידועים בציבור

article thumbnailפרידה של ידועים בציבור המושג ידועים בציבור מתאר למעשה זוג אנשים המקיימים בניהם מסגרת של חיים משותפים מלאה מחוץ למוסד הנישואין המסורתי ממלכתי. כלומר, אנשים שאינם מאמינים במוסד הנישואין או לא מעוניינים לבוא בברית הלכתית...
להמשך המאמר

הסדרי ראיה, הסדרי ראייה, הפרת הסדרי ראיה

article thumbnailהפרת הסדרי ראייה  הסדרי ראייה הם ההסדרים שנקבעו בתהליך הגירושים וקובעים את הזמנים בהם כל אחד מהצדדים רואה את הילדים. בית המשפט נוטה לרוב להשאיר את הילדים בחזקת האם ולכן הסדרי הראייה נועדו בכדי לשמר את הקשר של האב אל...
להמשך המאמר

מהי המשמעות של הכתובה, מהי משמעותה של הכתובה בגירושין

article thumbnailמהי המשמעות של הכתובה הכתובה היא למעשה הסכם חתום על פי הלכה היהודית והוא מסמך משפטי בו מתחייב הבעל בפני האישה לדאוג לה לכל צרכיה. הכתובה מציינת את הסכום בכסף אותו הבעל צריך לשלם לאישה במקרה של גירושין, כל עוד הסיבה...
להמשך המאמר

הסדרי ראיה - זכות כנגד חובה, הסדר ראיה

article thumbnailהסדרי ראיה - זכות כנגד חובה נהוג להשאיר ילד עד גיל 6 אוטומטית אצל אימו ("חזקת הגיל הרך"), או עד לגיל 18, והאב מסתפק בהסדרי ראייה כפי שסוכם בהסכם גירושין. השפעת גירושין על ילדים יכולה להיות עצומה ובעלת השלכות להמשך חייהם עד...
להמשך המאמר

   

צור קשר

שם
מייל
טלפון
נייד
כתובת
נושא

חוקים דיני משפחה

חוק איסור ריבוי נישואין, לשאת יותר מגבר או אישה אחת

חוק העונשין, סעיפים 175- 183: איסור ריבוי נישואין: הסדר של איסור ריבוי נישואין הקובע במנגנון דומה שאסור גם לאישה וגם לגבר לשאת יותר מאישה אחת (במקור האיסור הזה התייחס רק לגברים). גם כאן תוקף הנישואין קיים והאיסור...
להמשך החוק...

חוק אימוץ ילדים התשמ"א- 1981

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981
להמשך החוק...

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:
להמשך החוק...

חוק הירושה

חוק הירושה, תשכ'ה -1965:
להמשך החוק...

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט -1959

 חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959:
להמשך החוק...

חוק בתי דין רבניים התשנ"ה -1995

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג- 1953

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953:  
להמשך החוק...

חוק גיל הנישואין

חוק גיל הנישואין, 1950: ע"פ החוק מי שיכול להינשא הם רק נערים ונערות מעל גיל 17. אפשר אמנם לקבל אישור של בימ"ש לגיל נמוך יותר.      
להמשך החוק...