גירושין
 
דיני משפחה

מאמרים אחרונים

   
חוק אימוץ ילדים התשמ"א- 1981

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981

1. צו אימוץ

(א) אימוץ יהיה על ידי צו של בית-משפט, שיינתן לפי בקשת מאמץ.

(ב) צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית-המשפט שהם לטובת המאומץ.

2. כשירות המאומץ

אין אימוץ אלא באדם שלא מלאו לו 18 שנים.

3. כשירות המאומץ

אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד -

(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי.

4. הבדל גיל

אין מאמץ אלא מי שגדול מן המאומץ לפחות ב- 18 שנים; ואולם למאמץ שבן-זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן, רשאי בית משפט ליתן צו-אימוץ אף כשאין הבדל זה בגילים.

5. דת

אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ.

6. תקופת מבחן

לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם היה המאומץ סמוך על שולחן המאמץ לפחות ששה חדשים לפני מתן הצו; תקופה זו תימנה מן היום שבו ניתנה הודעה לפקיד סעד שהוסמך לענין חוק זה כאמור בסעיף 36 (להלן - פקיד סעד), שהמאמץ קיבל את המאומץ לביתו בכוונה לאמצו.

7. הסכמת המאומץ

מלאו למאומץ תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהמאומץ רוצה שאותו מאמץ יאמצו; אולם רשאי בית המשפט, לאחר ששמע את המאמץ ופקיד סעד, לתת צו אימוץ בלי לגלות את דבר האימוץ למאומץ אם שוכנע שנתקיימו שלוש אלה:

(1) המאומץ אינו יודע כי המאמץ אינו הורהו;

(2) כל הסימנים מעידים שהמאומץ רוצה בהמשך הקשר עם המאמץ;

(3) טובת המאומץ דורשת שלא לגלות לו את דבר האימוץ.

8. הסכמת ההורים

(א) לא יתן בית משפט צו-אימוץ אלא אם נוכח שהורי המאומץ הסכימו שהילד יאומץ או שהוא הוכרז כבר-אימוץ לפי סעיף 13.

(ב) אין צורך שההורים ידעו מי המאמץ.

(ג) הסכמת הורה שהוא קטין אינה טעונה הסכמת נציגו.

9. דרכי הסכמת ההורים

הביע הורה של המאומץ את הסכמתו לאימוץ באחת הדרכים ובנוסח שנקבעו לכך בתקנות, רשאי בית משפט לקבל זאת כהוכחה להסכמתו.

10. סייגים להסכמת ההורים

לפי בקשת הורה רשאי בית משפט לפסול הסכמתו שניתנה לפני לידת המאומץ או שהושגה באמצעים פסולים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות להורה לחזור בו מהסכמתו כל עוד לא ניתן צו האימוץ.

11. הורי הורים

בבוא בית המשפט ליתן צו אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ.

12. מסירת ילד למטרת אימוץ

(א) לא יימסר ילד למי שהסכים לקבלו לביתו בכוונה לאמצו, אלא באמצעות פקיד סעד; הוראה זו לא תחול על מסירה למאמץ שהוא בן זוגו של הורה המאומץ.

(ב) פקיד סעד לא ימסור ילד כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם הסכימו הוריו לאימוצו או שבית משפט הכריז שהילד בר-אימוץ.

(ג) ראה פקיד סעד שהמקרה אינו סובל דיחוי והנסיבות מחייבות זאת, רשאי הוא, אף ללא הסכמת ההורים או הכרזה שהילד בר-אימוץ, לקבוע את מקום הימצאו או למסרו למי שהסכים לקבלו בביתו בכוונה לאמצו; פעולה לפי סעיף זה טעונה אישור בית המשפט תוך 14 ימים מיום עשייתה; אישור כאמור יכול שיינתן על פי צד אחד בלבד.

13. הכרזת ילד כבר אימוץ

באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר-אימוץ, אם נוכח כי נתקיים אחד מאלה:

(1) אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצאו או לברר דעתו;

(2) ההורה הוא אבי הילד אך לא היה נשוי לאמו ולא הכיר בילד כילדו, או אם הכיר בו - הילד אינו גר עמו והוא סירב ללא סיבה סבירה לקבלו לבית מגוריו;

(3) ההורה מת או הוכרז פסול דין או שאפוטרופסותו על הילד נשללה ממנו;

(4) ההורה הפקיר את הילד או נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים קשר אישי אתו;

(5) ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלקיים במשך ששה חדשים רצופים את חובותיו כלפי הילד, כולם או עיקרם;

(6) הילד היה מוחזק מחוץ לבית הורהו במשך ששה חדשים שתחילתם בטרם מלאו לו שש שנים וההורה סירב, ללא הצדקה, לקבלו לביתו;

(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו;

(8) הסירוב לתת את ההסכמה בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית.

14. שמיעת האפוטרופוס

היה למאומץ או להורהו אפוטרופוס, לא יכריז בית משפט על ילד כבר-אימוץ אלא לאחר שנתן לאפוטרופוס הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו.

15. פקיד סעד כאפוטרופוס

(א) הורה שנתן הסכמתו לאימוץ ילדו או שבית משפט הכריז על הילד כבר-אימוץ, ולא נתמנה לילד אפוטרופוס - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו של ההורה כלפי הילד יהיו נתונות, עד להחלטה אחרת של בית המשפט, לפקיד סעד אשר פקיד סעד ראשי קבע לכך, כאילו נתמנה פקיד הסעד לאפוטרופוס לילד במקום אותו הורה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם כלפי ילד שפקיד סעד פעל לגביו כאמור בסעיף 12(ג).

16. תוצאות האימוץ

האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם, ומקנה למאמץ ביחס למאומץ אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם; הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו והסמכויות הנתונות להם ביחס אליו; ואולם -

(1) רשאי בית משפט לצמצם בצו האימוץ את התוצאות האמורות;

(2) האימוץ אינו פוגע בדיני איסור והיתר לעניני נישואין וגירושין;

(3) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות סעיף 16 לחוק הירושה; התשכ"ה - 1965.

17. תחילת תקפו של האימוץ

תוצאות האימוץ חלות מיום מתן צו האימוץ, אם לא קבע בית המשפט בצו האימוץ שתוצאותיו, כולן או מקצתן, יחולו מיום אחר.

18. צו ביניים

(א) הוגשה בקשת אימוץ ונוכח בית המשפט שנתמלאו התנאים האמורים בסעיפים 2 עד 5, 7 עד 11, 13 ו- 14, רשאי הוא, בצו ביניים, להעמיד את המאומץ ברשות המאמץ עד להחלטה בבקשת האימוץ, אך לא יותר מלשנתיים; החליט בית המשפט לעשות כן, יקבע בצו הביניים את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ לתקופה זו.

(ב) צו לפי סעיף זה ניתן לשינוי ולביטול בידי בית המשפט בכל עת, בתנאים ובתוצאות שיקבע בית המשפט.

19. ביטול צו אימוץ

רשאי בית משפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת; הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכות בית המשפט לבטל צוויו לפי כל דין אחר.

20. תוצאות הביטול

מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו אימוץ את החובות והזכויות שבין המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו; ואולם רשאי בית המשפט, בצו הביטול, להורות הוראה אחרת, אם דרך כלל ואם לענין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ.

21. סודיות הדיון

(א) דיון לפי חוק זה יהיה בדלתיים סגורות זולת אם ראה בית המשפט לקיימו בפומבי; אולם רשאי בית המשפט להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ב) מקום שבית המשפט מבקש לשמוע את המאומץ, רשאי הוא שלא להרשות נוכחותו של בעל דין בעת השמיעה.

22. תסקיר פקיד סעד

לא יתן בית משפט צו לפי חוק זה אלא לאחר שקיבל תסקיר בכתב מאת פקיד סעד, והוראות סעיפים 3 עד 6 לחוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו - 1955, יחולו בשינויים המחוייבים לפי הענין.

23. אפוטרופוס לצורך הדיון

רשאי בית משפט, בכל עת ואף אם לא נתבקש לכך, למנות למאומץ אפוטרופוס לצורך הדיון לפי חוק זה.

24. שמיעת האפוטרופוס הכללי ומינוי עורך דין

(א) מקום שההורה פסול דין או נעדר, רשאי בית המשפט להזמין את האפוטרופוס הכללי לדיון לפי חוק זה.

(ב) בדיון לפי סעיף 13 ובערעור עליו, רשאי בית המשפט למנות עורך-דין להורה שאינו מיוצג על ידי עורך-דין; נתמנה עורך-דין כאמור, יחולו על המדינה שכר הטרחה וההוצאות שלו ושל העדים.

25. סמכות לסטות מסייגים

נוכח בית המשפט שהדבר יהיה לטובת המאומץ, רשאי הוא, בנסיבות מיוחדות ומטעמים שיציין בהחלטתו, לסטות מסייגים אלה:

(1) גיל המאומץ לפי סעיף 2;

(2) פטירת הורי המאומץ וקרבת המאמץ לפי סעיף 3(2);

(3) הבדל גיל לפי סעיף 4;

(4) אורך תקופת המבחן לפי סעיף 6.

26. בית המשפט המוסמך (תיקון: תשנ"ה)

(א) בית המשפט המוסמך לענין חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה.

(ב) לבית משפט הדן לפי חוק זה יהיו נתונות גם הסמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך - 1960.

27. בית דין מוסמך

(א) על אף האמור בסעיף 26 מוסמך לענין חוק זה גם בית דין דתי, והוא כשנתקיימו שתי אלה:

(1) ההורים או המאמצים, לפי הענין, הסכימו בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין; על הסכמת ההורים לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים המחוייבים לפי הענין;

(2) המאומץ הסכים בכתב לסמכות שיפוטו של אותו בית דין, ואם לא היה המאומץ מסוגל להבין בדבר, או היה למטה מגיל 9 - הסכים לכך היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) בית דין דתי הדן לפי סעיף זה, יחולו עליו הוראות סעיפים 1 עד 25, 28 ו- 39, וכל מקום בהם שמדובר בו בבית משפט יראו כאילו מדובר בו בבית דין דתי.

28. שיפוט מבחינה בין לאומית

בית משפט ישראלי מוסמך לענין חוק זה כשהמאמץ הוא תושב ישראל.

28א.  אימוץ בין-ארצי (תיקון: תשנ"ו)2

אימוץ של ילד ממדינת חוץ (להלן - אימוץ בין-ארצי) ייעשה על פי הוראות חוק זה.

28ב.  רשות מרכזית (תיקון: תשנ"ו)2

שר העבודה והרווחה ימנה פקיד סעד ראשי, כאמור בסעיף 36(ב), שיהיה הרשות המרכזית לאימוץ בין-ארצי על פי חוק זה ולענין אמנת האג בדבר ההגנה על ילדים ושיתוף הפעולה לגבי אימוץ בין-ארצי, 1993 (להלן - הרשות המרכזית).

28ג.  עמותה מוכרת (תיקון: תשנ"ו)2

אימוץ בין-ארצי יבוצע באמצעות עמותה, כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם - 1980, שמטרתה הבלעדית היא פעילות בתחום האימוץ הבין-ארצי, ואשר שר העבודה והרווחה ושר המשפטים (להלן - השרים) הכירו בה לפי חוק זה (להלן - עמותה מוכרת).

28ד.  חובת נאמנות (תיקון: תשנ"ו)2

בפעילותה לפי חוק זה תנהג עמותה מוכרת בתום לב, במסירות ולפי הוראות כל דין, תוך הבטחת טובת הילד וכיבוד זכויותיו היסודיות, לרבות אלה המוכרות במשפט הבינלאומי; העמותה המוכרת תשא בחובת נאמנות גם כלפי מי שפנה אליה בבקשה לאמץ ילד או כלפי מי שכבר אימץ ילד באמצעותה, כל עוד לא יפגע הדבר בחובת הנאמנות כלפי הילד.

28ה.  סמכויות הרשות המרכזית (תיקון: תשנ"ו)2

(א) הרשות המרכזית רשאית לפעול באימוץ בין-ארצי על פי הוראות חוק זה, כאשר לא ניתן לפעול באימוץ בין-ארצי באמצעות עמותה מוכרת.

(ב) על אף הוראות כל חוק, רשאית הרשות המרכזית למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי.

28ו.  ועדה מייעצת (תיקון: תשנ"ו)2

(א) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, ימנה ועדה, אשר תייעץ לו בענין האימוץ הבין-ארצי, ובכלל זה הכרה בעמותה, ביטול או התליה של הכרה בעמותה, קביעת הנחיות מקצועיות וכללים לדרכי עבודתה של עמותה מוכרת ופיקוח עליה (להלן - ועדה מייעצת).

(ב) מספר חברי הועדה המייעצת לא יעלה על שבעה, ורוב חבריה יהיו מי שאינם עוסקים באימוץ בין-ארצי; הרשות המרכזית תהיה חברה בועדה המייעצת.

28ז.  בקשה לאימוץ בין-ארצי (תיקון: תשנ"ו)2

(א) בקשה לאמץ ילד ממדינת חוץ תוגש לעמותה מוכרת בידי תושב ישראל (להלן - המבקש); לענין אימוץ בין-ארצי, "תושב ישראל" - תושב קבע המתגורר בישראל לפחות שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.

(ב) לבקשה יצורף טופס ויתור על סודיות רפואית והסכמה לקבלת מידע מהמרשם הפלילי.

28ח.  בדיקת כשירות מבקש (תיקון: תשנ"ו)2

(א) העמותה המוכרת תבדוק את כל אלה:

(1) כשירותו והתאמתו של המבקש להיות הורה מאמץ;

(2) רקעו המשפחתי של המבקש ומצבו הרפואי בעבר ובהווה;

(3) סביבתו החברתית של המבקש;

(4) מידע שקיבלה מהמרשם הפלילי;

(5) הסיבות לבקשה לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;

(6) יכולתו של המבקש להתחייב לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי;

(7) פרטים אודות הילד שברצונו של המבקש לאמץ;

(8) עניינים אחרים שיקבע שר העבודה והרווחה, לרבות הערכה נפשית של המבקש ומשפחתו.

(ב) העמותה המוכרת תברר אצל הרשות המרכזית אם המבקש נמצא בלתי כשיר לאימוץ בין-ארצי.

28ט.  הודעה על אי כשירות (תיקון: תשנ"ו)2

מצאה עמותה מוכרת כי מבקש שהגיש בקשה לאימוץ בין-ארצי אינו כשיר לאמץ כאמור, תודיע על כך למבקש ותעביר לרשות המרכזית, במועד המוקדם האפשרי, את חוות דעתה בדבר אי כשירותו של המבקש לאמץ.

28י.  מבקש שאינו מתאים לאימוץ בין-ארצי (תיקון: תשנ"ו)2

(א) עמותה מוכרת לא תטפל בבקשה של מבקש, אם קבעה עמותה מוכרת אחרת או ועדת הערר האמורה בסעיף 36א, כי המבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, אלא אם כן חלפו שנתיים מיום קביעת העמותה המוכרת או ועדת הערר, לפי המאוחר.

(ב) מצאה הרשות המרכזית במסגרת תפקידה לפי חוק זה, כי מבקש אינו כשיר לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, תודיע על כך לעמותה המוכרת.

(ג) עמותה מוכרת שקיבלה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפסיק את טיפולה במבקש ולא תאשר לו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, עד להחלטת ועדת הערר כאמור בסעיף 36א.

28יא.  פניה לרשות מוסמכת במדינת החוץ (תיקון: תשנ"ו)2

אישרה עמותה מוכרת, לאחר שערכה בדיקה ובירור כאמור בסעיף 28ח, כי המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאית היא לפנות לרשות המוסמכת של מדינת החוץ, שבה היא רשאית לפעול, בבקשה למסור למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי; לבקשה תצורף חוות דעת ערוכה בידי עובד סוציאלי ובה הענינים המפורטים בסעיף 28ח(א); לענין זה, "רשות מוסמכת של מדינת חוץ" - רשות שהוסמכה על ידי מדינת חוץ לעסוק באימוץ בין-ארצי, לרבות הרשות המרכזית שהמדינה   ייעדה לטיפול כאמור.

28יב.  אישורים הנדרשים מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ (תיקון: תשנ"ו)2

(א) הודיעה הרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי נמצא ילד המתאים לאימוץ על ידי המבקש, תוודא העמותה המוכרת כי -

(1) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ קבעה, לאחר שבדקה אפשרויות השמה של הילד במדינת החוץ, שמסירת הילד לאימוץ בידי המבקש היא לטובתו של הילד;

(2) הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי -

(א) ניתנו ההסכמות הדרושות למסירה לאימוץ של הילד בידי הורי הילד או בידי מי שמוסמך להסכים לכך על פי דיני מדינת החוץ, והן ניתנו בכתב, מרצון חופשי, מדעת וללא תמורה, ועל פי דיני מדינת החוץ; או

(ב) אם הורי הילד, או אחד מהם, לא נתנו את הסכמתם לאימוץ, דיני מדינת החוץ מאפשרים את אימוץ הילד אף ללא הסכמתם של הורי הילד או אחד מהם, ונתקיימו ההליכים הדרושים לכך לפי דיני אותה מדינה;

(3) ניתנו כל האישורים הנוספים הנדרשים לפי דיני מדינת החוץ;

(4) הסכמת אימו של הילד לתת אותו לאימוץ בין-ארצי ניתנה לאחר לידתו;

(5) ההסכמות והאישורים האמורים תקפים בעת מתן האישור;

(6) הוסברו להורי הילד תוצאות האימוץ, ובפרט מידת הניתוק של הקשר המשפטי בין הילד לבין הוריו ומשפחתו;

(7) במקום שבו נדרשת הסכמתו של הילד - הרשות המוסמכת של מדינת החוץ אישרה כי הילד נתן את הסכמתו לאימוץ מרצונו החופשי, מדעת, ללא תמורה ולאחר שהוסברו לו תוצאות האימוץ, והכל בהתחשב בגילו וברמת הבנתו.

(ב) לאישורה של הרשות המוסמכת של מדינת החוץ יצורפו כל המסמכים המצוינים בסעיף קטן (א), והכל בהתאם לדיני אותה מדינה.

28יג.  פניה לקבלת חוות-דעת (תיקון: תשנ"ו)2

העמותה המוכרת תבקש מהרשות המוסמכת של מדינת החוץ חוות דעת על הילד, זהותו ומידת התאמתו לאימוץ, על משפחתו, רקעו, סביבתו החברתית, דתו, מצבו הרפואי בעבר ובהווה, וכל פרט מהותי אחר.

28יד.  הסכמת העמותה המוכרת לאימוץ (תיקון: תשנ"ו)2

קיבלה העמותה המוכרת את המסמכים ואת חוות הדעת הנדרשים על פי סעיפים 28יב ו- 28יג, תקבע על-פי חוות דעת של עובד סוציאלי אם אימוצו של הילד על ידי המבקש הוא לטובת הילד.

28טו.  בקשה לאישור כניסת ילד לישראל (תיקון: תשנ"ו)2

(א) הסכים המבקש לקבל את הילד למטרת אימוץ בין-ארצי, תגיש העמותה המוכרת לשר הפנים בקשה לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע.

(ב) בקשה כאמור תוגש בכתב בצירוף מסמכים בדרך שיורה שר הפנים.

28טז.  מסירת הילד למבקש (תיקון: תשנ"ו)2

(א) אישר שר הפנים את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, בתנאים שקבע, תאשר העמותה המוכרת לרשות המוסמכת של מדינת החוץ כי היא מסכימה למסירת הילד למבקש.

(ב) הילד יימסר למבקש במדינת החוץ; במקרים חריגים שבהם נבצר מהמבקש לקבל את הילד במדינת החוץ ובאישור הרשות המרכזית יימסר הילד למבקש בישראל.

28יז.  סייגים לטיפול במבקש (תיקון: תשנ"ו)2

קיבל מבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, לא תאשר עמותה מוכרת מסירת ילד נוסף למבקש, למעט בן-משפחה של אותו ילד, אם טרם חלפו שמונה עשר חודשים מיום שהמבקש קיבל את הילד לביתו.

28יח.  מעקב אחר קליטת ילד חוץ (תיקון: תשנ"ו)2

עמותה מוכרת תבצע, אם נתבקשה לכך על-ידי מדינת החוץ, מעקב אחר קליטת ילד בבית המבקש, ותעביר למדינת החוץ, לפי בקשתה, דיווח על המעקב; העבירה עמותה מוכרת דיווח כאמור למדינת החוץ, תעביר עותק ממנו לרשות המרכזית.

28יט.  אפוטרופסות (תיקון: תשנ"ו)2

(א) עמותה מוכרת שהסכימה למסירת ילד למבקש תהיה אפוטרופוס על הילד ויהיו לה, עד למתן צו אימוץ או עד להחלטה אחרת של בית המשפט, זכויות, חובות וסמכויות כשל הורה.

(ב) עמותה מוכרת תקבע אדם נושא תפקיד בעמותה אשר ימלא בפועל את תפקיד האפוטרופוס כאמור.

28כ.  צו לאימוץ בין-ארצי על-ידי בית משפט (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)2

(א) בית משפט רשאי לתת צו לאימוץ של ילד ממדינת חוץ על ידי המבקש לאחר שנוכח כי נתקיימו כל התנאים לענין אימוץ בין-ארצי לפי חוק זה.

(ב) לא יתן בית המשפט צו אימוץ כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיבל חוות דעת בכתב מהעמותה המוכרת או תסקיר של פקיד סעד כאמור בסעיף 22.

(ג)  בית המשפט רשאי לתת צו אימוץ לפי סעיף זה אף אם המאמץ אינו בן דתו של המאומץ, ובלבד שנוכח כי הדבר אינו פוגע בטובת הילד.

28כא.  אמצעים להגנה על  שלום הילד (תיקון: תשנ"ו)2

(א) ראתה הרשות המרכזית כי המשך סמיכותו של הילד על שולחן המבקש למטרת מתן צו אימוץ אינו לטובת הילד, רשאית היא לקבוע, לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת, כי הילד יוצא מהחזקת המבקש ויועבר למקום שייקבע על ידיה; כן רשאית היא לנקוט כל אמצעי זמני אחר הדרוש להגנה על שלום הילד.

(ב) פעלה הרשות המרכזית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי פקיד סעד, לאחר התייעצות עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, למסור את הילד לאדם אחר בישראל שהסכים לקבלו בכוונה לאמצו.

(ג) לא נתאפשרה מסירתו של הילד לאדם אחר כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית הרשות המרכזית, בתיאום עם הרשות המוסמכת של מדינת החוץ, לגרום להחזרתו של הילד לידי הרשות המוסמכת.

(ד) מלאו לילד תשע שנים, או שטרם מלאו לו תשע שנים אך הוא מסוגל להבין בדבר, יתחשבו בית המשפט והרשות המרכזית בדעתו של הילד לפני מתן ההחלטה לפי סעיף זה.

(ד1)  עמותה מוכרת שהסכימה למסירתו של ילד למבקש למטרות אימוץ בין-ארצי, וננקטה לגבי הילד פעולה כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תישא בכל ההוצאות הכרוכות בהחזרת הילד למדינת החוץ ובכל ההוצאות האחרות הדרושות לטיפול בילד, הכל לפי כללים שקבע שר העבודה והרווחה.

(ו) פעולה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור מראש של בית המשפט.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לפקיד סעד לפי כל חיקוק.

28כב.  הכרה בעמותה (תיקון: תשנ"ו)2

(א) השרים רשאים להכיר בעמותה כאמור בסעיף 28ג, אם מצאו כי התקיימו לגביה התנאים לפי חוק זה; ורשאים הם לקבל לצורך זה חוות דעת מאת הרשות המרכזית.

(ב) ההכרה תהא לתקופה של שנתיים; ניתן להאריך תקופה זו, מדי פעם, לתקופה נוספת של עד שנתיים; הודעה על מתן ההכרה תפורסם ברשומות.

28כג.  תנאים להכרה בעמותה (תיקון: תשנ"ו)2

(א) השרים רשאים להכיר בעמותה לאחר שמצאו כי התקיימו כל אלה:

(1) לעובדי העמותה הכישורים הדרושים לפעול במומחיות מקצועית נאותה באימוץ בין-ארצי;

(2) לעמותה בסיס כלכלי איתן ואמצעים, שיאפשרו לה לפעול בצורה נאותה באימוץ בין-ארצי;

(3) העמותה מעסיקה מנהלים ובעלי מקצוע ברמה גבוהה, בעלי ערכים אתיים נאותים ובמספר מספיק לביצוע פעולותיה באימוץ בין-ארצי, ובכלל זה עובדים סוציאליים, שאחד מהם לפחות הוא בעל עשר שנות נסיון בטיפול בילדים או בטיפול משפחתי, עורך דין בעל שבע שנות ותק, מנהל חשבונות ומבקר פנים.

(4) חבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (א), רשאי שר העבודה והרווחה לקבוע כי עמותה מוכרת חייבת להעסיק בעלי תפקידים או בעלי מקצועות מסוימים וכן לקבוע את כשירותם וכישוריהם.

28כד.  תנאים נוספים (תיקון: תשנ"ו)2

מצאו השרים שלאור היקף ואופן פעילותה של עמותה מוכרת יש צורך לקבוע תנאים נוספים לפעילותה, רשאים הם לקבוע את התנאים ולהורות כי פעילותה של העמותה המוכרת תותנה בקיום התנאים הנוספים.

28כה.  בקשה להכרה (תיקון: תשנ"ו)2

(א) בקשה להכרה בעמותה תוגש לשרים בכתב בדרך שיקבעו.

(ב) לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בדבר הליכי האימוץ הנהוגים במדינות שבהן מבקשת העמותה לפעול, ויצורפו לה החוקים הנוגעים בדבר של אותן מדינות, כשהם מתורגמים לעברית באישור נוטריון.

(ג) לבקשה יצורף אישור ממדינת החוץ שיסמיך את העמותה המוכרת לפעול באימוץ בין-ארצי באותה המדינה, אם תוכר בישראל.

28כו.   פיקוח ומסירת מידע לרשות המרכזית (תיקון: תשנ"ו)2

(א) עמותה מוכרת תהא נתונה לפיקוחה של הרשות המרכזית.

(ב) עמותה מוכרת תמסור לרשות המרכזית, על פי דרישתה מעת לעת, מידע ומסמכים מדגמיים הנוגעים למבקש או לילד שנתקבל למטרת אימוץ על ידיו או לפעילות העמותה המוכרת, והכל לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המרכזית.

(ג) הרשות המרכזית תהא רשאית למנות מפקח, אשר יהיה מוסמך, בהתקיים חשד סביר להפרת הוראה מהוראות חוק זה הנוגעת לפעילות העמותה המוכרת, או לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, להיכנס למשרדי העמותה המוכרת ולדרוש מידע או מסמכים הנוגעים לענין ממי שהוא סבור שהם מצויים בידיו ועל אותו אדם למסרם לו; מסמכים שנתפסו כאמור יוחזרו לעמותה בתוך שלושים ימים מיום תפיסתם.

(ד) ניתן צו לאימוץ הילד ממדינת החוץ בידי המבקש תעביר העמותה המוכרת לרשות המרכזית את המידע שקיבלה ממדינת החוץ על הילד, על הוריו ועל ההיסטוריה הרפואית שלו.

28כז.  הפסקת פעילות (תיקון: תשנ"ו)2

(א) החליטה עמותה מוכרת להפסיק את פעילותה באימוץ בין-ארצי, תמסור על כך הודעה בכתב לרשות המרכזית שלושה חודשים לפחות לפני המועד שקבעה לסיום פעילותה.

(ב) הפסיקה עמותה מוכרת את פעילותה באימוץ בין ארצי, או בוטלה או הותלתה ההכרה בה, תעביר לרשות המרכזית את כל תיקי המבקשים ותיקי הילדים שנמסרו לאימוץ בין-ארצי ואת כל המסמכים שבידיה הנוגעים לאימוץ הבין-ארצי.

(ג) הודעה על הפסקת פעילותה של עמותה מוכרת לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

28כח.  ביטול הכרה או התלייתה (תיקון: תשנ"ו)2

(א) השרים רשאים לבטל או להתלות הכרה בעמותה מוכרת, אם מצאו, לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות המרכזית והתייעצות עם הועדה המייעצת, ולאחר שניתנה לעמותה המוכרת הזדמנות לטעון טענותיה, כי מן הנכון לעשות כן מטעמים של תקנת הציבור או טובת הילד, או אם מצאו כי -

(1) העמותה המוכרת הפרה הוראה לפי חוק זה;

(2) העמותה המוכרת לא קיימה או חדלה לקיים תנאי שהתנו השרים להכרה בה או לפעילותה באימוץ בין-ארצי;

(3) מנהל או עובד העמותה שהורשע במשפט פלילי בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על הוראות חוק זה.

(ב) הודעה על ביטול ההכרה בעמותה מוכרת או על התליית ההכרה בה תפורסם ברשומות.

28כט.  סודיות (תיקון: תשנ"ו)2

על אף הוראות כל חוק, רשאית עמותה מוכרת למסור מידע בישראל או מחוץ לישראל, ככל שהדבר נחוץ לאימוץ בין-ארצי, ואולם עמותה מוכרת, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה לא ימסרו ולא יגלו כל מידע או מסמך, אשר הגיעו אליהם בקשר לפעילותם באימוץ בין-ארצי, אלא למי שמוסמך לקבל את המידע או את המסמך לשם ביצוע תפקידיו לפי הוראות חוק זה.

28ל.  הגבלת אימוץ ממדינת חוץ (תיקון: תשנ"ו)2

(א) השרים רשאים לאסור, בצו, אימוץ ממדינת חוץ מסוימת.

(ב) אין לפעול באימוץ בין-ארצי ממדינה זו כל עוד הצו בתוקפו.

28לא.  הסכם עם מדינת חוץ (תיקון: תשנ"ו)2

לא תחתום עמותה מוכרת על הסכם עם מדינת חוץ, אלא בדבר יישומו של אימוץ בין-ארצי ובאישור השרים בלבד.

28לב.  פרסומת (תיקון: תשנ"ו)2

לא תפרסם עמותה מוכרת אלא פרסום שהוא מידע ענייני על עיקרי פעילותה, ובלבד שפרסום מידע כאמור לא יפגע בעקרון טובת הילד; השרים רשאים לקבוע כללים לפרסום לפי הוראות סעיף זה.

28לג.  תשלומים (תיקון: תשנ"ו)2

לא תגבה עמותה מוכרת תשלומים עבור פעילותה באימוץ בין-ארצי בארץ ובמדינת החוץ, אלא עבור הוצאות שהוציאה בפועל בפעילותה באימוץ כאמור, ועבור שירותים שקבע שר העבודה והרווחה, הכל בשיעור שלא יעלה על הסכומים המרביים שקבע, ורשאי הוא לקבוע סכומים כאמור במטבע חוץ.

28לד.  טיפול בבקשה לאימוץ ללא תמורה (תיקון: תשנ"ו)2

עמותה מוכרת תטפל בבקשות לאימוץ בין-ארצי של מבקשים שאין בידם היכולת הכלכלית לשלם לה עבור כל הוצאות האימוץ; השרים, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת, יקבעו את מספר הבקשות שיטופלו לפי סעיף זה ואת הכללים והמבחנים לאישורן.

28לה.  אחריות בנזיקין (תיקון: תשנ"ו)2

הפרת הוראה מהוראות סעיפים 28ח, 28ט, 28י, 28יד, 28יח, 28כו(ב), 28כז(א) ו-(ב) ו- 28כט היא עוולה בנזיקין, ופקודת הנזיקין (נוסח חדש), תחול עליה, בכפוף להוראות חוק זה.

28לו.  אימוץ בין-ארצי בהתאם לדין הזר (תיקון: תשנ"ו)2

(א) נמסר למבקש ילד למטרת אימוץ בין-ארצי לפי הוראות חוק זה, ומדינת החוץ אישרה כי בית המשפט או רשות מינהלית מוסמכת באותה מדינה נתנו פסק דין או צו לאימוץ הילד על ידי המבקש, וכי האימוץ הוא סופי, יהיה דינו של האימוץ כדין אימוץ על פי חוק זה ממועד פסק הדין או הצו האמורים, אלא אם כן קבע בית המשפט כי האימוץ מנוגד לתקנת הציבור או לטובת הילד.

(ב) העמותה המוכרת תעביר את פסק הדין או את הצו כאמור, בצירוף אישורה של מדינת החוץ, לרשם האמור בסעיף 29 לשם רישומו בפנקס האימוצים.

28לז.  כללים והנחיות (תיקון: תשנ"ו)2

שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע כללים והנחיות מקצועיות שלפיהם תפעל עמותה מוכרת; כללים והנחיות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

28לח.  כניסה לישראל (תיקון: תשנ"ו)2

לא תותר כניסה לישראל של ילד למטרת אימוץ בין-ארצי, אלא אם כן התקיימו הוראות חוק זה.

28לט.  אימוץ ילד ממדינת חוץ שנמסר לפני תחילתו של חוק זה (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)2

(א) נמסר ילד ממדינת חוץ לתושב ישראל למטרת אימוץ לפני תחילתו של חוק זה והילד סמוך על שולחנו, בית המשפט רשאי, לבקשתו, לתת צו לאימוץ הילד על ידיו, אם התמלא אחד מאלה -

(1) ניתן פסק דין או צו לאימוץ הילד בידי מגיש הבקשה, ומדינת החוץ אישרה את תוקפו של הצו או של פסק הדין, וכן כי האימוץ הוא סופי;

(2) מדינת החוץ אישרה אחד מאלה:

(א) הורי הילד נתנו את הסכמתם לאימוץ הילד;

(ב) ניתן לאמץ את הילד אף ללא הסכמת הורים או אחד מהם לפי דיני מדינת החוץ.

(3) הילד שהה בישראל בביתו של מגיש הבקשה למעלה מחמש שנים לפני תחילתו של חוק זה.

(ב) הוראות סעיף 22 לא יחולו בהליך לפי סעיף זה.

(ג)  הוראות סעיף 28כ(ג) יחולו בהליך לפי סעיף זה.

29. פנקס אימוצים

כל צו-אימוץ, לרבות צו שסעיף 31 חל עליו, וכל ביטול של צו-אימוץ יירשמו בפנקס שינוהל בידי רשם שימנה לכך שר המשפטים; פרטי הרישום וצורתו ייקבעו בתקנות.

30. עיון בפנקס (תיקון: תשנ"ו)2

(א) פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, ואולם רשאי לעיין בו -

(1) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;

(2) רושם נישואין או מי שהוא הסמיך לכך, כשהעיון דרוש למילוי תפקידו הרשמי;

(3) פקיד סעד ראשי.

(ב) לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי פקיד סעד להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו; סירב פקיד הסעד לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מפקיד הסעד.

(ג) היה האימוץ בין-ארצי, לא יתיר פקיד סעד עיון בפנקס אלא לאחר התייעצות עם העמותה המוכרת שטיפלה באימוץ.

31. צווי אימוץ קודמים

מי שאומץ לפי צו של בית משפט או בית דין דתי לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותו כאילו אומץ לפי חוק זה.

32. איסור תמורה (תיקון: תשנ"ו)2

(א) המציע או נותן או מבקש או מקבל, תמורה בכסף או בשווה כסף בעד אימוץ או בעד תיווך לאימוץ, שלא ברשות בית משפט, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי אימוץ בין-ארצי, למעט תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה.

33. עונשין (תיקון: תשנ"ו)2

(א)  המוסר, מקבל או מחזיק ילד למטרת אימוץ בישראל, או למטרת אימוץ בין-ארצי שלא לפי הוראות חוק זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

(ב)  המפר את הוראות סעיפים 28ח(ב), 28ט, 28י(א) ו-(ג), 28יא, 28יב, 28יג, 28יד, 28יז, 28יח, 28כו(ב) עד (ד), 28כז(ב), 28כט, 28ל(ב), 28לא, 28לב ו- 28לג, דינו - מאסר שנה - או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

34. איסור גילוי (תיקון: תשנ"ו)2

(א) המגלה או המפרסם שלא כדין, בלי רשות בית משפט, שמם של מאמץ או של מאומץ או של הורהו, כולל שמם של אלה שביחס אליהם הוגשה בקשה לפי חוק זה לבית המשפט, או דבר אחר העשוי להביא לזיהוים, או תכנם של מסמכים שהוגשו לבית המשפט לצורך דיון לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חדשים; סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראות סעיף 40 לחוק בתי המשפט, התשי"ז 1957.

(ב) הוראות סעיף זה, למעט איסור הפרסום, לא יחולו על מאמץ ומאומץ לענין האימוץ שהם צדדים לו, ועל גילוי שנעשה בהסכמתם, בתום לב ולטובת המאומץ.

(ג) לענין סעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המאמץ או המאומץ כבר גילו או פרסמו בעבר פרט מהפרטים שגילוים או פרסומם אסור בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או שהסכימו בעבר לגילוי או לפרסום כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם לענין אימוץ בין-ארצי.

35. פרשנות (תיקון: תשנ"ו)2

חיקוק ומסמך שמדובר בהם בילדו של אדם - גם ילד שאומץ במשמע; חיקוק ומסמך שמדובר בו בהורהו של אדם - מאמצו במשמע; והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת; סעיף זה לא יחול אלא על חיקוק ומסמך שניתנו אחרי כ"ו באב התש"ך (19 באוגוסט 1960)

36. ביצוע, תקנות ומינוי פקידי סעד (תיקון: תשנ"ו)2

(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות להבטחת סודיותם של עניני אימוץ.  תקנות שענינן אימוץ בין-ארצי טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב) מבין פקידי הסעד כמשמעותם בחוק שירותי הסעד, התשי"ח - 1958, יסמיך שר העבודה והרווחה לענין חוק זה פקיד סעד ראשי ופקידי סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים.

36א.  ועדת ערר (תיקון: תשנ"ו)3,2

(א)  מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פקיד סעד בקשר לקביעת כשירותו להיות מאמץ או מהחלטה של עמותה מוכרת בדבר כשירותו לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי, רשאי לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של חמישה, שימנה שר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר המשפטים.

(ב)  החברים בועדת הערר יהיו שופט בית משפט לעניני משפחה, והוא יהיה היושב ראש, שני עובדים סוציאליים,  פסיכולוג קליני ופסיכיאטר מומחה, ובלבד שלפחות שניים מהם לא יהיו עובדי המדינה.

(ג)  החלטה של ועדת ערר אינה ניתנת לערעור עוד.

37. ביטול

חוק אימוץ ילדים, התש"ך - 1960 - בטל.

38. (שולב בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב - 1962).

39. הוראות מעבר

מי שנתמלאו לגביו התנאים לאימוץ ובקשה בענינו תלויה ועומדת בבית משפט ערב פרסומו של חוק זה, רשאי בית המשפט לתת צו או אכרזה אף בסטיה מהוראותיו.

_________________________________

1 ס"ח תשמ"א, 293; תשנ"ה, 399; תשנ"ו, 354, 378; תשנ"ח, 20, 295, 296.

2 סעיף 11 לחוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 2), התשנ"ו1996-  (ס"ח תשנ"ו, 363, 378; תשנ"ח, 20, 295) (להלן - החוק המתקן) מוסיף סעיפים 28א - 28לט ו36-א, מתקן סעיפים 30(ב), 32, 33, 34, 35 וקובע:

"11.  תחילה

(א)  תחילתו של חוק זה ביום כ"ג באדר א' התשנ"ז (2 במרס 1997).

(א1)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 1, למעט סעיפים 28כ ו28-ו המובאים בו, ושל סעיפים 2 עד 5, ביום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998) או במועד מקודם מזה שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), אושרה מסירת ילד ממדינת חוץ לפני תחילתם של הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א1), והילד נמסר למבקש לפני תום 6 חודשים מיום תחילתם, לא יחולו על האימוץ הוראות חוק זה, למעט הוראות סעיף 28לט."

(ג)  על אף הוראות חוק זה, אישרה רשות מוסמכת של מדינת חוץ למבקש מסירת ילד לאימוץ לפני יום ז' בתמוז התשנ"ח (1 ביולי 1998), והילד נמסר למבקש עד ליום י"ב בחשון התשנ"ט (1 בנובמבר 1998), רשאית הרשות המרכזית להסכים למסירת הילד למבקש ולהודיע לשר הפנים כי ניתן לאשר את כניסת הילד לישראל לישיבת קבע, אם מצאה כי התקיימו הוראות פסקאות (1) ו-(2), ורשאי בית משפט לתת צו לאימוץ בין-ארצי:

(1)  הליכי האימוץ החלו בפועל עם מדינת החוץ לפני יום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998);

(2)  המבקש נמצא כשיר ומתאים לאמץ ילד באימוץ בין-ארצי כאמור בסעיף 28ח.

(ד)  נוסף על הוראות סעיף קטן (ג), רשאית הרשות המרכזית לדרוש מסירת מידע ומסמכים על האימוץ ונסיבותיו.

3  פורסמה הודעה (י"פ תשנ"ח, 4804) בדבר מקום מושב של ועדת ערר, לפי סעיף 36א לחוק.

4 פורסמה הודעה (י"פ תשס"א, 1630, 3874; תשס"ב, 618, 1164, 1312, 2119, 2406, 2709, 3336) על מתן הכרה והארכת תקופות ההכרה לעמותות לאימוץ בין ארצי, לפי סעיף 28כב לחוק.

5 פורסמה הודעה (י"פ תשס"א, 3780) על ביטול הכרה בעמותה לאימוץ בין-ארצי, לפי סעיף 28כח לחוק.

 

 

 

המאמרים הפופולריים של פורטל Lamishpaha

צוואה - תכנון חלוקת הירושה, לתכנן נכון את הירושה

article thumbnailצוואה - תכנון חלוקת הירושה הכנת צוואה היא החלטה נבונה במיוחד כאשר העיזבון הוא ירושה יקרה שעלולה לגרום מחלוקות בין בני המשפחה. תכנון צוואה וחשיבה לטווח הרחוק מאפשרת לכל אדם לוודא שרצונו יממוש גם אחרי מותו ויורשיו יקבלו...
להמשך המאמר

תביעת אבהות שתביא לקביעת ממזרות

article thumbnailתביעת אבהות שתביא לקביעת ממזרות ממזר הוא מושג שההלכה משתמשת בו: מדובר למעשה על אדם (יהודי) שנולד כתוצאה ממעשה גילוי עריות, מאיסור כריתות בין אישה לגבר, מעשי ניאוף - כלומר ילד שנולד בין אישה נשואה לגבר אחר וכתוצאה מאיסורים...
להמשך המאמר

מתגרשים, איך מתגרשים, תהליך הגירושים

article thumbnailמתגרשים הרצון של כל אחד ואחת מאיתנו הוא לשמר את התא המשפחתי אותו בנינו בעמל רב. לפעמים הלחץ אשר מופעל על הקשר הזוגי הוא רב וכתוצאה מכך בני הזוג מחליטים לסיים את הנישואין ולהמשיך את חייהם בנפרד. תהליך הגירושין הינו תהליך...
להמשך המאמר

הגבר לא משלם דמי מזונות- מה עושים?, לא משלם מזונות

article thumbnailהגבר לא משלם דמי מזונות - מה עושים? לאחר הגשת תביעת מזונות מהבעל, הסכם דמי המזונות מקבל תוקף של פסק דין עם אישורו על ידי בית המשפט. מדובר בהוראה חלוטה, שיש לה ערך השווה לשטר חוב או לצ'ק. לאחר שהאב לא מילא את פסק הדין הזה, הצד...
להמשך המאמר

עורך דין להסכם ממון לזוגות חרדים, עורכי דין להסכמי ממון

article thumbnailעורך דין להסכם ממון לזוגות חרדים הסכם ממון הוא הסכם שנערך בין בני זוג בכל שלב של מערכת היחסים שלהם - משלב שהם ידועים בציבור. ניתן לערוך אותו גם לפני החתונה, במהלך שנות הנישואין או חו"ח בזמן הגירושין וגם לאחריהם. משמעותו -...
להמשך המאמר

   

חוקים דיני משפחה

חוק בתי דין רבניים התשנ"ה -1995

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק למניעת אלימות במשפחה

 חוק למניעת אלימות במשפחה:  המהות שלו- החוק הנ"ל הוא חוק שנועד להיות כלי בחלק מהכלים של ביהמ"ש (גם הזרחי וגם הדתי), אך, גם בלי החוק הנ"ל, ביהמ"ש לענייניי משפחה רשאי להוציא צו הרחקה, וצו מניעה.
להמשך החוק...

חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק גיל הנישואין

חוק גיל הנישואין, 1950: ע"פ החוק מי שיכול להינשא הם רק נערים ונערות מעל גיל 17. אפשר אמנם לקבל אישור של בימ"ש לגיל נמוך יותר.      
להמשך החוק...

חוק אימוץ ילדים התשמ"א- 1981

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981
להמשך החוק...

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג- 1953

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953:  
להמשך החוק...

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט -1959

 חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959:
להמשך החוק...

חוק הירושה

חוק הירושה, תשכ'ה -1965:
להמשך החוק...