גירושין
 
דיני משפחה

מאמרים אחרונים

   
מזונות ילדים

מזונות ילדים הינם סכום כסף בשיעור קבוע המשולם להורה המשמורן על מנת שיעשה באמצעותו שימוש לטובת רווחת הילד ולשם תשלום הוצאותיו השונות, ובכך הוא שונה ממזונות בני זוג.

בדין הישראלי ישנה הכרה רחבה בזכויות הילד וכל החלטה הנוגעת לאינטרסים של ילדים תעמוד בקנה אחד עם עיקרון טובת הילד.
לאור עובדה זו לא יהיה מצב של ילד ללא מזונות וכן פעמים רבות הסכם מזונות בין ההורים לא יכבול את הילדים מלתבוע באופן עצמאי להעלאת שיעורן בגין שינויי נסיבות.

סמכויות שיפוט

בית המשפט לענייני משפחה: ברירת המחדל היא שענייני מזונות ילדים יוכרעו תחת שיפוט ביהמ"ש לענייני משפחה לאור רגישות הנושא.
בית דין רבני: יכול לרכוש סמכות שיפוט לעניין מזונות ילדים תוך הסכמה משותפת של שני ההורים בנוגע לסמכות זו. עם זאת לא ניתן לכרוך את עניין מזונות הילדים לתביעת גירושין אשר הוגשה ע"י אחד מבני הזוג, אלא רק בקשה של החזר הוצאות עבר של הורה משמורן.

הדין החל בעניין מזונות ילדים

הדין החל בקביעת מזונות הילדים הינו הדין האישי, לכן ילד לבני זוג יהודיים יהיה זכאי למזונות על פי הדין העברי אולם לאור העובדה שעיקרון טובת הילד מחייב אזי במידה והדין האישי קובע פטור ממזונות ילדים תהיה פנייה לדין האזרחי ממנו יגזרו המזונות על מנת שלא יהיה מצב של ילד בלי מזונות.

מזונות על פי דין אישי-יהודי

לפי ההלכה, עקרונית החייב המרכזי במזונות הוא האבא, כאשר הדין האישי עושה חלוקה לקטגוריות גיל:
עד גיל 15: חיוב מכוח הדין המהווה חיוב אבסולוטי מוחלט על האבא. כלומר, גם אם האבא עני מרוד הוא עדיין חייב לשלם מזונות לפי הצרכים הבסיסיים של הקטין.
גילאים 15-18: חיוב מדין צדקה המהווה חיוב חצי אבסולוטי או לפחות לא חיוב מוחלט, כלומר בודקים את היכולות הכלכליות של האב ומטילים עליו חיוב רק אם הוא מסוגל בשעה שהילד אכן נזקק. חיוב מדין צדקה יכול שיהיה גם מעבר לצרכים הבסיסיים של הילד בהתאם ליכולת הכלכלית של האב.
כמו כן חיוב מסוג זה יכול להיות מוטל גם על האם לאור יכולותיה הכלכליות.
אחרי גיל בגירות: עקרונית אין חיוב במזונות לילד בגיר, אולם יש אפשרות לחיוב מדין צדקה בשעה שהאב בעל יכולת כלכלית והילד נמצא במצב של נזקקות. ביהמ"ש העליון אף קבע כי חייל בשירות סדיר יהיה זכאי למזונות בשיעור מופחת.

מזונות על פי הדין האזרחי

נקודת המוצא של חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט- 1959 היא נטל שוויוני של מזונות ילדים. החוק מטיל חובה הן על האב והן על האם לתשלום מזונות לילדיהם הקטינים, עם זאת נקבע כי שיעור המזונות יקבע בצורה יחסית לאור היכולת הכלכלית של בני הזוג מבלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין. כמו כן מרחיב הדין האזרחי את רשימת הזכאים למזונות אף לילדים בגירים, בני זוגם, נכדים ועוד בכפוף להיותם נזקקים בשעה שהחייב יהיה בעל יכולת כלכלית ושאין אדם קרוב יותר ממנו שיכול לתמוך בהם.


מה כוחו המחייב של הסדר מוסכם בין ההורים לעניין מזונות הילדים?

הקביעה של ההלכה הפסוקה בישראל היא שהסכם שנכרת בין בני זוג יחייב אותם אך לרוב אינו יחייב את ילדיהם, כלומר אין בכוחם של ההורים להפוך את הקטין לצד להסכם, נוכח ניגוד אינטרסים בין רצונם להסדיר את ענייניהם האישיים לבין הצורך בדאגה לילד.
יחד עם זאת במקרים נדירים יהיה ביהמ"ש מוכן לראות את הקטין כקשור להסכם וזאת בכפוף לשני תנאים: האחד, שעניינו הופרד מבחינה דיונית מהליכי הגירושין, והשני, שטובתו של הקטין לא נפגעה מן הבחינה המהותית.

כיצד ניתן להבטיח תוקף של הסכם מזונות?

תניות שיפוי: ניתן לקבוע בהסכם מזונות ילדים בין הורים כי במידה ותתקבל תביעה עתידית להעלאת שיעור המזונות האם תהיה מחויבת לתת לאב פיצויי כספי. אולם פסיקת ביהמ"ש קבעה כי זכות השיפוי/ פיצוי תדחה עד שהילדים יתבגרו או עד שמצבה הכלכלי יאפשר זאת, על מנת שלא לפגוע בטובת הילד בעקיפין.
ערבויות צד שלישי: בשל העובדה שזכות השיפוי נדחית ניתן לקבוע בהסכם מזונות כי אדם שלישי יהיה ערב לאם ועל כן במידה ומצבה הכלכלי לא יאפשר שיפוי אזי הערב יחויב מיידית כלפי האב. אולם במידה והערב תומך בפרנסת הילד ייתכן וביהמ"ש ידחה את חיובו לשיפוי האב על מנת שלא לפגוע בטובת הילד בעקיפין.

האם ניתן לפטור מתשלומי מזונות ילדים?

בית המשפט רשאי לפטור או להפחית את סכום המזונות בשל התנהגות מרדנית של הילד הזכאי למזונות, התנהגות זו יכולה להיות אף סירוב למפגש עם האב הלא משמורן וכו', יחד עם זאת ביהמ"ש לא ממהר להגדיר ילד כמרדן ולרוב מטיל את האחריות לשימור הקשר על האב ומעדיף שימוש בכלים טיפוליים ולא בסנקציות כלכליות. אולם כאשר ביהמ"ש מזהה שמה שעומד מאחורי סרבנות הילד זה הסתה של אמו, הוא כן מנפנף בסקציה כלכלית נגדה.

מפגש עם ההורה הלא משמורן- זכות או חובה?

בעבר העמדה הרשמית של ביהמ"ש הייתה שלא ניתן לחייב את האב לקיים מפגשים עם ילדיו שכן מדובר קודם כל בזכות של האב ולא חובתו.
היום לאור התרחבות התפיסה של זכויות הילד ביהמ"ש מתחיל להסתכל על כל נושא המפגשים בעיניים אחרות ומדברים על כך שהזכות היא גם זכות של הילד ולא רק של האב. לראייה תקדימים של ביהמ"ש אשר חייבו אב במתן פיצוי בגין הפרה של חובותיו ההוריות.

עוד כתבות בנושא מזונות ילדים:
הגדלת מזונות ילדים
דמי מזונות לילד
דמי מזונות לילדים
חובת מזונות

לקבלת פרטים נוספים אודות מזונות ילדים פנו אלינו לטל': 03-9653140 או צרו קשר בדף הצור קשר ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.

 

המאמרים הפופולריים של פורטל Lamishpaha

מזונות ילדים - שאלות ותשובות

article thumbnailמזונות ילדים - שאלות ותשובות האם אתם חוששים לאותו הרגע שבת הזוג תגיש מולכם תביעת גירושין, רק משום עניין דמי המזונות הכבדים שהיא הולכת לדרוש מכם? האם את חוששת שהוא יפעיל את זה מולך? יכול להיות שאתם או אתן זוג ידועים בציבור...
להמשך המאמר

גירושין ברבנות, גירושין בבית הדין הרבני, הליך הגירושין ברבנות

article thumbnailגירושין ברבנות בני זוג יהודיים המעוניינים בסיום קשר הנישואין, בין שנישאו בהליך הילכתי כדת משה וישראל ובין שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, מחוייבים להגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. זאת, בעקבות החוק בישראל, הקובע...
להמשך המאמר

חלוקת נכסים עסקיים בין ידועים בציבור, האמנם?

article thumbnailחלוקת נכסים עסקיים בין ידועים בציבור, האמנם? כאשר מערכות יחסים לא שורדות בין שניים, נשקלים צעדים לפירוק הקשר - וזה אומר השקעת משאבים לא מעטים בפרידה - התרחקות פיזית והתקשרות לחברת הובלות, מחשבה לוגיסטית על עתיד הילדים...
להמשך המאמר

מי היורש על פי חוק כאשר אין צוואה?

article thumbnailמי היורש על פי חוק כאשר אין צוואה ? ירושה על פי חוק- על פי חוק עם מותו של אדם יתחלק רכושו על פי המפורט בצוואה שהוא הותיר אחריו, זאת בכפוף להיותה צוואה חוקית ותקפה. בהיעדר צוואה כזו, חוקית ותקיפה קובע החוק שהרכוש יחולק על פי...
להמשך המאמר

האם אשמה היא חלק בלתי נפרד מגירושין?, רגשות אשמה בגירושין

article thumbnailהאם אשמה היא חלק בלתי נפרד מגירושין? בארץ כדי לסיים קשר של נישואין יש צורך בהסכמה של שני הצדדים ובמקרה שרק צד אחד מסכים וצד שני מתנגד, ההליך נגרר בבתי המשפט והתהליך הופך לארוך ומייגע. הסיבה לכך היא מוערבות הדת בחוק המדינה...
להמשך המאמר

   

צור קשר

שם
מייל
טלפון
נייד
כתובת
נושא

חוקים דיני משפחה

חוק גיל הנישואין

חוק גיל הנישואין, 1950: ע"פ החוק מי שיכול להינשא הם רק נערים ונערות מעל גיל 17. אפשר אמנם לקבל אישור של בימ"ש לגיל נמוך יותר.      
להמשך החוק...

חוק איסור ריבוי נישואין, לשאת יותר מגבר או אישה אחת

חוק העונשין, סעיפים 175- 183: איסור ריבוי נישואין: הסדר של איסור ריבוי נישואין הקובע במנגנון דומה שאסור גם לאישה וגם לגבר לשאת יותר מאישה אחת (במקור האיסור הזה התייחס רק לגברים). גם כאן תוקף הנישואין קיים והאיסור...
להמשך החוק...

חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק למניעת אלימות במשפחה

 חוק למניעת אלימות במשפחה:  המהות שלו- החוק הנ"ל הוא חוק שנועד להיות כלי בחלק מהכלים של ביהמ"ש (גם הזרחי וגם הדתי), אך, גם בלי החוק הנ"ל, ביהמ"ש לענייניי משפחה רשאי להוציא צו הרחקה, וצו מניעה.
להמשך החוק...

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג- 1953

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953:  
להמשך החוק...

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:
להמשך החוק...

חוק בתי דין רבניים התשנ"ה -1995

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק הירושה

חוק הירושה, תשכ'ה -1965:
להמשך החוק...