גירושין
 
דיני משפחה

מאמרים אחרונים

   

גירושין גובה המזונות במשמורת משותפת

אם בעבר רוב הגירושין הובילו למצב בו האם מטפלת בילד ואחראית על כל צרכיו, ניראה כי בשנים אחרונות יותר ויותר אבות מעונינים לקחת חלק פעיל בגידול ילדיהם ומבקשים שיוויון עם האם בזמן הטיפול בילד. ההיגיון הפשוט אומר לכאורה כי יש לחלק את הזמן בצורה שווה אך המציאות היא לא באמת כזו ויש שיקולים רבים נוספים שנתקלים בדרך.

 

הדין העברי
לרוב לא רגילים לשמוע את המשפט הבא, אך הדין העברי מפלה לטובת האישה וקובע כי חיוב במזונות יוטל במלואו על האב ולא על האם. כיום קיימות פרשנויות רבות לדין העברי ונמצאו מעין פתרונות למצב זה ולצמצון החיוב המוטל על האב והעברה חלקית של המזונות אל האם. חיוב המזונות בעיקרון פוגע באב ובעיקרון השויון כי הרי החיוב נופל רק על האב ולעיתים יתכן מצב בו האם משתכרת יותר מהאב אך הוא עדיין מחויב בתשלום המזונות.

משמורת משותפת
השימוש במונח זה עלול להטעות מעט. בתי משפט קובעים לא אחת משמורת משותפת בעוד שהשהות אצל ההורים אינה שיוויונית. לדוגמא הילדים יכולים לשהות אצpatishל האב פעמיים בשבוע ואצל אם את שאר הזמן אך עדיין ההגדרה תיהיה משמורת משותפת. המונח מתייחס לכך ששני ההורים אחראים על הילד אך לא על גובה החלוקה ביניהם. על ידי הציבור הרחב וכן על ידי שופטי משפחה המונח מייצג חלוקת זמן שוויונית בין הורים בטיול בילדים.

כלל האצבע
בית המשפט קבע כלל אצבע במשמורת משותפת, בה חלוקת הזמן תיהיה כמעט שוויונית. כלומר חצי מהזמן אצל האב וחצי אצל האם. במצב זה גובה המזונות שהאב מחויב בהן יהיו כמעט 75 אחוז מהגובה בהן הוא היה מחויב במקרה בו המשמורת הייתה אצל האם בלבד. כיום בתי משפט למשפחה מיישמים את ההלכה הזו. ההיגיון הזה אומר כי גם ככה האב נושא בהרבה מההוצאות כיוום שהילד נמצא עימו ועל כן אוטומאטית הוא כבר משלם את המזונות באופן ישיר על הילד. על כן אין שום הצדקה שהמזונות יעברו לאם במצב בו החלוקה היא כמעט שיווינית.

 

 

לקבלת פרטים נוספים פנו אלינו לטל': 03-9653140 או צרו קשר בדף הצור קשר ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם

 

 

 

המאמרים הפופולריים של פורטל Lamishpaha

מתן יכולת לבני זוג מאותו המין לאמץ ילד

article thumbnailמתן יכולת לבני זוג מאותו המין לאמץ ילד בני זוג בני אותו המין יכולים בישראל של שנות האלפיים להגיש בקשה לאימוץ ילד, בדיוק כפי שבני זוג הטרוסקסואליים יכולים לעשות, ולפי תנאים סוציאליים שנקבעים מראש ומבלי להפלות בין בני זוג...
להמשך המאמר

טוען רבני? יש חיה כזו?, מהו טוען רבני?

article thumbnailטוען רבני? יש חיה כזו? הטוען הרבני יכול לייצג לקוחות בבית דין רבני. פעמים רבות, האינטרס של כל אחד מבני הזוג אינו מובא לידי מיצוי בבית דין, וטיפול בידי איש מקצוע הבקיא בתחום עשוי להועיל בכל מה שקשור בנישואין או בגירושין,...
להמשך המאמר

פיצויים בעקבות סירוב לגט, פיצוי כסירוב לגט

article thumbnailפיצויים בעקבות סירוב לגט תהליך הגירושין בדרך כלל אינו הליך נעים ובמקרים רבים הסכסוך האישי נגרר לבית המשפט ועלול גם להימשך שנים. העניין מסתבך כאשר הסכסוך אינו בגלל חלוקת רכוש, אלא בגלל סירוב אחד הצדדים לתת גט, מה שכולא...
להמשך המאמר

אימוץ ילדים בין ארצי, לאמץ ילדים מחוץ לארץ

article thumbnailאימוץ ילדים בין ארצי הטכנולוגיה היא עוד כלי מנוף לאימוץ ילדים, במיוחד כשמדובר באימוץ ילדים מחו"ל. כשמדובר בהליך אימוץ ילדים בין ארצי, הכוונה היא שאזרח ישראלי שהוא יכול להיות הורה יחיד ויכול להיות גם בני זוג, לאמץ ילד בן...
להמשך המאמר

ביטול הסכם גירושין, איך מבטלים הסכמי גירושין

article thumbnailביטול הסכם גירושין   גם הסכמי גירושין שקיבלו תוקף פסק דין עלולים לעלות שוב על מוקד הדיונים, במטרה לבטל אותם או לשנות אותם בהתאם לגילויים חדשים ומרעישים. פעמים רבות, החותמים על הסכם הגירושין להוטים לסיים את מערכת היחסים...
להמשך המאמר

   

צור קשר

שם
מייל
טלפון
נייד
כתובת
נושא

חוקים דיני משפחה

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג- 1953

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953:  
להמשך החוק...

חוק בתי דין רבניים התשנ"ה -1995

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק למניעת אלימות במשפחה

 חוק למניעת אלימות במשפחה:  המהות שלו- החוק הנ"ל הוא חוק שנועד להיות כלי בחלק מהכלים של ביהמ"ש (גם הזרחי וגם הדתי), אך, גם בלי החוק הנ"ל, ביהמ"ש לענייניי משפחה רשאי להוציא צו הרחקה, וצו מניעה.
להמשך החוק...

חוק הירושה

חוק הירושה, תשכ'ה -1965:
להמשך החוק...

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973:
להמשך החוק...

חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה- 1995

חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995:
להמשך החוק...

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט -1959

 חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט - 1959:
להמשך החוק...

חוק גיל הנישואין

חוק גיל הנישואין, 1950: ע"פ החוק מי שיכול להינשא הם רק נערים ונערות מעל גיל 17. אפשר אמנם לקבל אישור של בימ"ש לגיל נמוך יותר.      
להמשך החוק...